פסק-דין בתיק ת"א 5770-07

לפני תביעה במסגרתה עותרות התובעות כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותן בגין נזקים אשר נגרמו עקב הפרתו של הסכם לרכישת תיק ביטוח, כמו גם תשלום כספים המגיעים להן לשיטתן ביחס לתקופה בה עמד ההסכם בתוקף. לחילופין, עותרות התובעות להשבה של הכספים המגיעים להן כפועל יוצא של ביטול ההסכם.

במסגרת כתב ההגנה, טענו הנתבעים כי דין התביעה להידחות מכח פסיקתו החלוטה של בית המשפט המחוזי ביחס למערכת היחסים שבין הצדדים.

עוד נטען כי ממילא הנזקים אשר נגרמו לנתבעים עקב מעשי או מחדלי התובעות, גבוהים בהרבה מכל סכום אותו חבים הנתבעים כלפי התובעות וכי עומדות לנתבעים טענות קיזוז מהותיות ביחס לאותו נזק.

מעל כל אלו טענו הנתבעים כי היקף הסכומים אותן חבות התובעות לנתבעים ביחס לתקופה בה עמד ההסכם בתוקפו, כמו גם ביחס לתקופה מאוחרת יותר, במהלכה עשו התובעות שימוש בנכס הנתבעים, גבוה מן הסכומים אותם חבים הנתבעים לתובעות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. טעמי להלן.

נתונים עובדתיים מהותיים

1.         אין חולק כי ביום 7.1.2002 נחתם בין הצדדים הסכם במסגרתו ביקשו התובעות לרכוש מן הנתבעים את תיק הביטוח. נוכח חשיבותן של הוראות ההסכם אשר בין הצדדים, תצוינה מספר הוראות מרכזיות כדלהלן:

א.         במסגרת סעיף 3.1 להסכם נקבע בין הצדדים כי תמורת תיק הביטוח ישלמו התובעות סך השווה ל - 10% מהעמלה החודשית המשולמת בכל הענפים, לתקופה של 48 חודשים, החל מן המועד הקובע.

ב.         במסגרת סעיף 5 להסכם נקבע כי הנתבע 2 ילווה את העברת הפעילות בתיק הביטוח לתקופה של 48 חודשים במהלכם ישלמו התובעות לנתבע 2 בגין פעולת ליווי התיק, הוצאות טלפון והוצאות רכב בסך כולל השווה ל - 40% ממחזור העמלות החודשי, בצירוף מע"מ.

ג.          במסגרת סעיף 6 להסכם נקבע כי התובעות יעמידו הלוואה לנתבעת 2, על סך של 500,000 ש"ח, כאשר באותו סעיף נקבעו המועדים לביצוע תשלומי ההלוואה.

            במסגרת סעיף 4 להסכם נקבע כי תנאי להעברת הבעלות בתיק הביטוח יהא העברת מחצית מסכום ההלוואה במועדים אשר הוגדרו.

ד.         במסגרת סעיף 8 להסכם הוסכם בין הצדדים כי התובעות תשאנה בכל הוצאות ההפעלה הקשורות לתיק הביטוח, זאת החל מיום 1.1.2002, ובהתאם לרכיבים הנקובים באותו סעיף.

2.         על אף הוראות ההסכם, סטתה התנהלותם של הצדדים מן הנקוב בהסכם וביום ה - 30.6.2002 נשלחה ע"י בא כוחם של הנתבעים דאז, עו"ד מנור, הודעה על ביטול ההסכם.

3.         הצדדים עתרו לבית המשפט המחוזי כאשר התובעות ביקשו ליתן הצהרה על פיה ההסכם בין הצדדים תקף ומכאן שעל הנתבעים לעמוד בהוראותיו. מאידך, ביקשו הנתבעים כי יינתן סעד הצהרתי, על פיו ההסכם בין הצדדים בטל עקב הפרתו היסודית על ידי התובעות.

ביום 2.7.2007 ניתן פסק דינה של כבוד השופטת פלפל בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתו מצאה כבוד השופטת פלפל להורות כי ההסכם הופר ע"י התובעות, ומכאן שביטולו ע"י הנתבעים נעשה כדין.

על פסק דין זה לא הוגש ערעור והוא הפך חלוט.

המחלוקות בין הצדדים בקליפת אגוז

רבות היו המחלוקות שבין הצדדים. עיקרן של המחלוקות נגע לנושאים הבאים:

א.         קיומו של השתק מכוח פסק דינו של בית המשפט המחוזי המונע תביעתן של התובעות.